בלוג עיצוב מוצר

מעוניין בפרטים נוספים?

השאר פרטים ליצירת קשר ונחזור אליך בהקדם


*שם:

Email:

*טלפון:

ההודעה:

אלמנטים אומנותיים ופונקציונליים בעיצוב מוצר

בספרו “חפצים – עיצוב תעשייתי בישראל” כותב יונתן ונטורה כי “פעולת היצירה שעומדת ביסודו של מעשה העיצוב נשארה פלאית, מאגית וקסומה, פעולה שאי אפשר ללמוד אותה או להסבירה.” (עמ’ 169). ניתן לומר כי פעולת היצירה המתוארת, נמצאת גם בבסיסו של מעשה האומנות. שכן לדוגמא, גם הצייר העומד אל מול בד לבן וריק, וגם הפסל הניצב בפני חומר גלם כלשהו, מבקשים באמצעות פעולת היצירה להביע את עצמם ולהביא לידי ביטוי רעיון אומנותי, תחושה, או מחשבה מסוימת.

אם כך, מכיוון שיסוד היצירתיות והיצירה נמצאים באופן בולט גם במעשה העיצוב וגם במעשה האמנות, האם קיים בכלל הבדל בין שני התחומים?

האמן והמעצב דונלד ג’אד (Judd) אשר היה בין האמנים הבולטים של תנועת האמנות המינימליסטית, שתחילתה בארצות הברית ובאנגליה של שנות השישים, עסק בין היתר בסוגיה זו. במאמר דעה שכתבה עדי המר היא מתייחסת אל טקסט מוכר שלו הנושא את השם”I’ts hard to find a good lamp “, שבמהלכו מגיע הכותב למסקנה- שאמנות ועיצוב הם שני דברים שונים בתכלית: אמנות מתקיימת בשם עצמה כאמנות בלבד, וכיסא מתקיים רק אם הוא מקיים את הפונקציה של להיות כיסא. לכיסא או בניין יש פרופורציה, יש שימוש. אמנות יכולה להיות מה שהיא ולו רק כי מישהו מתעניין בה. לכיסא זה לא מספיק.

מתוך כך עולה, כי אחד האלמנטים המרכזיים המבדילים לטענתו בין אמנות לעיצוב הוא אלמנט הפונקציונליות. ואכן, כאשר מעצב מוצר ניגש לפתח מוצר עליו לחשוב מלכתחילה ולכל אורך התהליך על משתמש הקצה אשר עתיד להשתמש במוצר. וכך בצד המחשבה על הנראות, הצבעים והאסתטיקה של האובייקט ישנה שימת דגש רבה על אספקטים ארגונומיים ופונקציונליים שונים, זאת מתוך כוונה שבסוף תהליך הפיתוח והעיצוב יתקבל מוצר נוח וקל לתפעול אשר עונה על הצרכים שלשמם הוא נוצר, ובעיקר מותאם למשתמש הסופי ולסביבתו.

המכשיר המופיע בתמונה הוא דוגמא למוצר אשר במהלך תהליך הפיתוח והעיצוב שלו, התקיימו תהליכי תכנון וחשיבה אשר עסקו בין היתר באספקטים הנדסיים, פונקציונליים וארגונומיים שונים. המכשיר הוא מטען אלקטרו מגנטי ידני לשעת חירום, אשר מטעין סוללות באמצעות המרת אנרגיה מכאנית לאלקטרונית. הוא פותח ועוצב בסטודיו ליברוס לעיצוב תעשייתי ולעיצוב מוצר, אשר מתמחה בין היתר בעיצוב מוצרי פלסטיקה.

המהנדסים ומעצבי המוצר ציינו בהתייחס לאספקטים הארגונומיים בתהליך, כי המוצר שפותח עבור חברת yogen, עוצב לאחר בדיקות ארגונומיות שונות, הנוגעות לצורת ההחזקה הנוחה והמתאימה, ולאופציית המשיכה הקלה והאפקטיבית ביותר של החוט, המיועד לסובב את הדינמו הנמצא במכשיר. בהתאם לבדיקות אלה עוצבו גם ´´מותניים´´ לשיפור האחיזה, ונבחרו טקסטורות מתאימות למניעת החלקה.

יחד עם זאת ניתן לראות כי במהלך תהליך העיצוב נעשו גם בחירות יצירתיות ואסתטיות ואולי אף אומנותיות, הבאות לידי ביטוי בין השאר בצבע ובגוון.

אחת ההתפתחויות בתחום עיצוב המוצר אשר מאפשרת למעצבי מוצר לעסוק באלמנטים פונקציונליים, אסתטיים ואומנותיים שונים כבר בשלבים מוקדמים של התהליך, היא כניסתה של טכנולוגיית תלת המימד.

בראיון שנערך ב ARCHi JOB : הפורטל הישראלי לאדריכלות, עיצוב ותכנון, עם מיקי ליברוס- המייסד והבעלים של סטודיו ליברוס. הוא מסביר כיצד מדפסות תלת המימד הצבעוניות מסייעות למעצבים לתת את הדעת על האלמנטים השונים הללו בעת תהליך הפיתוח והתכנון.

“עד היום מעצבים תעשייתיים עסקו וחשבו בעיקר על הדגם והחומר ממנו ייצרו אותו. עכשיו, עם פיתוח מדפסות תלת המימד הצבעוניות, הם צריכים לתת את הדעת גם לצבעים ולטקסטורות של המוצר”. כמי שבסטודיו שלו ישנן מספר מדפסות תלת מימד צבעוניות ומתקדמות מר ליברוס מפרט כי: “הדפסת תלת המימד מספקת למעצב יכולות רבות יותר להמחיש תהליכים נוספים, שעד היום נעשו בעזרת עיבוד משלים – עם גרפיקאי, עם הדפסות חיצוניות של טקסטורה על פלסטיקה, או בניית אייקונים – שאת כולם היה צריך לבצע במקום חיצוני. היום המעצב התעשייתי עושה את כל השלבים ויש לו הרבה יותר אחריות.”

ניתן לראות בטכנולוגיה זו אם כן, כמעין כלי מתקדם, אשר בדומה לכליו של האומן, מאפשרת למעצב להביע באמצעותה את רעיונותיו היצירתיים והמופשטים ולתרגמם לידי אובייקט ממשי.

תחום העיצוב הוא רב גוני, ולהלן דוגמא נוספת למוצר צריכה, ובמקרה זה למנורה. ניתן להבחין כי מלבד הנוכחות של האלמנט הפונקציונלי במוצר שתפקידו הוא להאיר, ישנה בולטות של האלמנט הצורני והאומנותי של המנורה.

אל מול תפיסתו של דונלד ג’אד, ישנם קולות אחרים של חוקרים אשר מציעים לא ליצור דיכוטומיה חד משמעית בין תחום העיצוב לאומנות. ברברה בלומניק (Bloemink) למשל טוענת במאמרה Sameness and Difference in Art and Design כי כיום בראשית המאה ה- 21, הנטייה של אמנים רבים היא לסרב, באופן שיטתי להגדיר את עבודתם כעיצוב או כאמנות ולדחות את הדיכוטומיה המודרניסטית הזו. קטגוריות ההפרדה הללו נדמות בעיניהם כמטעות ומצרות יתר העל המידה. השאיפה, כך טוען המאמר, היא לניתוץ גבולות דיסציפלינריים […] וכל ניסיון להבחין בין אמנות לעיצוב ייעשה מורכב ובעייתי יותר ויותר.

ניתן להסיק אם כן, כי במסגרת התהליך היצרני והיצירתי של עיצוב מוצר, קיימים הן אלמנטים פונקציונליים, והן אלמנטים אסתטיים ואומנותיים כאלה ואחרים, אשר נוכחים בתהליך באחוז משתנה בהתאם להליך, לאובייקט ולמוצר.

ראשון מרץ 26, 2017