בלוג עיצוב מוצר

הכנס יתקיים ב-28 ביוני בשטוטגרט שבמדינת באדן-וירטמברג, גרמניה, וייערך במרכז העיצוב באדן-וירטמברג, אשר משמש בין היתר כמרכז מידע וייעוץ בתחום העיצוב המקצועי, זאת במסגרת מאמצי קידום המסחר והתעשייה של המדינה.

באפריל 2018 התקיימה בהנובר, גרמניה תערוכת טכנולוגיות בתעשייה הגדולה באירופה – Hannover Messe 2018. ריצ’רד שרייבר (Schreiber), מנהל בפירמת ראיית החשבון הבינלאומית BDO, ביקר בתערוכה, ופרסם את רשמיו. לדבריו, התערוכה המחישה את השפעתו המואצת של עולם הדיגיטל, ואת הפוטנציאל שלו לעצב מחדש מוצרים ותהליכים פיזיים בתעשייה.

“עיצוב אמפתי” (Empathic Design) הוא זרם חדש יחסית בעיצוב תעשייתי. על פי גישה זו המעצב מכיר במגבלותיו ובעיותיו של המשתמש, ודרך הזדהות עמו והבנת מצבו, המעצב מציע עיצוב של מוצר שינסה לענות על הבעיות הללו.

דורות’י לאונרד, פרופ’ אמריטוס בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד והיועצת הראשית של חברת הייעוץ לאונרד-ברטון, כותבת על חמישה דרכים להבטיח “עיצוב אמפתי”.

במאמר שפירסם לאחרונה Bethan Grylls הוא כותב כי מציאות רבודה הינה טכנולוגיה ישנה עם תקוות חדשות – והיא יכולה לשנות את פני התכנון האלקטרוני. לדבריו השווקים של מציאות רבודה ומציאות מדומה (AR / VR) משגשגים, עם צפי ביקוש של 18.8 מיליארד דולר ב -2018.

קרלוס ג’ארה (Jara) מעצב ומנהל אומנותי ממוצא פרואני המתגורר בניו יורק מפנה זרקור לנושא הגיוון האנושי בקרב מחלקות עיצוב המוצר.

ג’ארה חולק מניסיונו ומציין כי בעבודתו הקודמת במחלקת עיצוב מוצר בחברה בינלאומית, הוא הופתע מהגיוון האנושי במחלקה, בה נשים מהוות 65% מכלל עובדי המחלקה, ושמות המשפחה שלהן מעידים על כור ההיתוך התרבותי והרקע האתני המגוון שמאפיינים את ניו יורק.

כריס לפטרי Lefteri העוסק בייעוץ של חומרים כותב כי שנת 2018 מסתמנת כשנה שבה ייכנסו חומרים חדשים לתעשייה. בשנה החולפת חלה התקדמות משמעותית בשימוש בחומרים מתקדמים בתעשיית ההיי טק ובמלאכה, ולטענתו מגמה זו של פיתוח חומרים חדשים תמשיך להניע את החדשנות בעיצוב ובתעשייה, ותאפשר למוצרים לבלוט בשוק התחרותי. בנוסף, הוא טוען, שתהיה חשיבות רבה לנושא הקיימות. שאלת המפתח לא תהיה האם זה בר קיימא? אלא איך זה בר קיימא?

שריל לי-ריאן Lee Ryan, מרצה ומנטורית לעיצוב רב תחומי מאוניברסיטת סווינבורן לטכנולוגיה אשר במלבורן, אוסטרליה, מתייחסת לשאלה הנפוצה, מהו עיצוב טוב (good design).

לטענתה, בעולם דינמי ומשתנה, שבו אנו שואפים תמיד לשפר את העיצוב, ההגדרה של “עיצוב טוב” משתנה כל העת. לכן צריך לשנות את השיח ולשאול – מהו עיצוב טוב יותר (better design)?

מנהל הקריאייטיב אדם רייכמן Reichmann טוען כי סקיצות ושרבוטים הינם כלי יעיל ונוח אשר מאפשר להביע רעיונות, ומסייע בתכנון, עיצוב וניהול תהליכים. הוא ממליץ למעצבים, מתכננים, מנהלים ולכל מי שחפץ בכך לאמץ כלי זה.

רייכמן טוען כי על אף חששם של רבים להביע עצמם באמצעות איור ויצירת סקיצות, לכלי זה עשויה להיות תרומה משמעותית לחידוד מסרים, להבעת רעיונות בצורה בהירה ולעידוד יצירתיות.

ג’יי פטרס (Peters), יועץ למנהיגות עיצובית וחדשנות טוען במאמרו כי על מנת להבטיח ניהול יעיל של תהליך, על מנהל העיצוב ליצור סביבת עבודה שתאפשר תכנון וחדשנות, תקשורת בין מעצבים, והגדרה ברורה של התפקידים והאחריות בצוות. כיצד ניתן להעצים את הצוות שלך וליצור עבורם סביבת עבודה יעילה יותר? הנה כמה המלצות שפטרס מציע לאמץ:

ד”ר ויקאס ג’ושי (Joshi), יו”ר ומנכ”ל קבוצת הרבינגר טוען כי יש מעצבים אשר חושבים בטעות שאם הם יפתחו מוצר שונה הוא בוודאות יצליח בשוק. אולם לדבריו, בעוד שהשוני הוא הכרחי עבור המוצר המתוכנן, לא די בו והוא צריך להיות משמעותי בעיני הצרכנים.

מרטין אריקסון מייסד שותף של הוועידה, טען בנאום הפתיחה שלו כי ניהול מוצר אינו עוסק בניהול של מוצרים אלא בניהול של אנשים. לדבריו, בכדי להבטיח את הצלחת המוצר יש צורך בשיתוף פעולה של אנשים המגיעים מדיסציפלינות שונות, ושלכל אחד בצוות תהיה תחושת שותפות בבניית המוצר.

בוועידה נשאו את דברם אישים שונים מתחום ניהול המוצר.

עיצוב מוצר הוא תחום דינמי מאוד אשר משתנה ומתפתח כל הזמן, בעיקר כיוון שהוא מאמץ לחיקו את הכלים החדשים שמגיעים עם ההתקדמות הטכנולוגית. להתקדמות זו ישנה השפעה מהותית ורחבה על תהליכי התכנון, הפיתוח והעיצוב של מוצר חדש, על היקף העבודה ומשך הזמן של התהליך ועל העלות של המוצר הסופי. לטכנולוגיה המתפתחת ישנה אף השפעה על תהליכי חשיבה ויצירה שונים של המהנדסים, המפתחים והמעצבים.

המוצר הזה שאתם רואים עכשיו מול העיניים, מסך המחשב או המקלדת, למשל, בדיוק כמו כוס הקפה שנמצאת לידכם או צלחת העוגיות שמונחת לפניכם, זהו מוצר שעבר שלבים רבים של תכנון, עיצוב, פיתוח, ניסוי וטעייה עד שהגיע לרמת הביצוע שאפשרה את הוצאתו לשיווק המוני ולמדפי הרשתות, החנויות ואליכם, הלקוחות והצרכנים.

תורידו את העיניים ממסך המחשב לרגע, נכון, אנחנו יודעים שזה קשה ושזו בקשה קצת חריגה ממי שאמור לבקש מכם להמשיך ולקרוא את המאמר שלו עד תומו, אך, למען המטרה הזאת אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחרוג מהנורמה המקובלת. הורדתם? יופי. עכשיו תסתכלו על הכיסא שעליו אתם יושבים כרגע, ואולי זה שעליו אתם יושבים במשך שעות ארוכות מדי יום ביומו.

כאשר מוצר יוצא לשוק הוא חייב להיות פונקציונאלי ובעל יכולות שמישות ראויות ופשוטות, אחרת קהל היעד יתאכזב ממנו, יפסיק לרכוש אותו ויחפש תחליפים ואלטרנטיבות אחרות, נוחות יותר, פשוטות יותר וקלות יותר לתפעול, לתחזוקה או להבנה. זוהי, על קצה המזלג, משמעות חווית המשתמש, עליה כל כך אוהבים לדבר ועליה כל כך אוהבים להתעכב כאשר מבקשים למצוא את נוסחת הפלא לעיצוב מוצר איכותי וליצירת המוצר המושלם והאופטימאלי ביותר.

תארו לכם מצב שבו יש לכם רעיון מדהים לאיזה מוצר או מכשיר, אתם ניגשים למחשב, מאיירים את המוצר הזה ופשוט מדפיסים אותו בתלת מימד, עם נפח, עם אורך ועם רוחב, המתאימים בדיוק לפרופורציות שעליהן חשבתם? האמת היא שהמצב הזה הוא כבר לא היפותטי ולא פרי הדמיון הפרוע בלבד, אלא מצג שריר וקיים, כיום בקרב אנשי מקצוע המתמחים בעיצוב מוצר ובתכנון מוצר, דוגמת אנשי חברת ליברוס, למשל, אך לא ירחק היום שבו כל אחד ואחת, בעזרת המחשב הביתי שלו וכמה תוכנות נגישות וזולות, יוכל לקחת חלק בתהליך המדהים והמופלא של עיצוב מוצר מהמסד ועד לטפחות, מהבסיס התיאורטי והרעיוני ועד לשלב המימוש והפיתוח של האב טיפוס הראשוני.